מורים|הורים|קהילות|הצטרפו לקהילה|חברי הקהילה



חזרה עמוד הבית

סחיטה
חרם
הצקות
הטרדה מינית
וונדליזם



אקטואליה
מעגל השנה
חינוך לשוני
מקרא
אזרחות
ייחודו של יוצר
שיעורי חברה
סרטים

שואלים את המומחים
מדברים בפורום
בלוגים
טיפים


- שאלות ותשובות
בעיות היתנהגות
ארנה מידן וחגית אריעם, רכזות ניהול התנהגות, מתי"א
מאת:מלכי נח
בית-ספר:שחר ח"מ , באר שבע

17/11/2006יסודיחטיבת ביניים

מחנכת
שאלתי
אופי האוכלוסיה פיגור בינוני רב בעיתי.
אני מכילה, מעודדת, מתיחסת לנקודות החוזק, מזהירה, בונה חוזים, יש לי תקנון, מתנהגת בעקביות. מנהלת מחברת קשר עם ההורים, יש תוכנית אישית שמטופלת ע"י כל המורים, מבליגה, מתיחסת ברצינות לבעיות קשות כמו סיכון עצמי וסיכון הסביבה, וכאשר מחפשת תגובה אמיתית לבעיות אלימות אין לי כלים.
מה עושים?
ארנה מידן וחגית אריעם

שלום לך,

את עובדת במסגרת שבה לומדים תלמידים עם פיגור בינוני רב בעייתי. זאת היא אוכלוסיה מורכבת ומאתגרת. כפי שכתבת, את מפעילה כלים התנהגותיים רבים שמתאימים מאוד לעבודה באוכלוסיה כזאת. אנו בטוחות שאת מצליחה לקדם את הילדים, אך עם זאת, כפי שכתבת, עדיין נתקלת במצבים בהם את חשה צורך בדרכים נוספות שיסייעו לך להתמודד עם הבעיות המורכבות.

כדי למצוא דרכי פעולה נוספות שיפחיתו התנהגות לא רצויה, במקרה זה אלימות, ויגבירו התנהגויות אלטרנטיביות רצויות, עלינו לבצע ניתוח מדוקדק של התנהגות הילדים. הגישה ההתנהגותית נקראת בשמה המקצועית ניתוח התנהגות יישומי Applied Behavior Analysis. באמצעות ניתוח זה תוכלי לשער מה הפונקציה של ההתנהגות שהתלמידים מפגינים, מה הם "מרוויחים" מההתנהגות האלימה, או אולי אילו  מיומנויות חסרות להם כדי להפגין התנהגות אלטרנטיבית.

אין ביכולתנו לבצע את הניתוח כאן מפני שחסרים לנו נתונים רבים. תכניות התנהגות מותאמות תמיד לילדים באופן אישי ואין תכנית ספציפית שתתאים לכולם. העקרונות של בניית התכנית דומים, ואותם נביא כאן בראשי פרקים, על מנת לסייע בידיכם לבנות תוכניות התנהגות לילדים.

השלב המקדים בתכנון:

1.       ההתנהגות

א.           עורכים רשימה של התנהגויות בולטות של הילד, נאותות-רצויות ושאינן נאותות. מתוך התנהגויות אלה בוחרים התנהגות אחת או שתיים (אין אפשרות לטפל בכל ההתנהגויות הלא רצויות בבת אחת). כשמדובר בהתנהגויות נאותות – לעיתים נרצה להגבירן וכשמדובר בהתנהגויות לא נאותות – נרצה להפחיתן. כדאי לאתר מספר התנהגויות רצויות שהילד מפגין במקביל להתנהגות האלימה אותה נרצה להפחית.

ב.           עורכים תצפית על ההתנהגות שנבחרה. במהלך התצפית מודדים את שכיחותה של ההתנהגות (כמה פעמים הוא מכה, מתי זה קורה, האם יש הבדל בין שכיחות ועוצמת האלימות בשיעורים שונים ובהפסקה).

ג.            מגדירים התנהגות מטרה לשינוי וכותבים מטרה התנהגותית. לדוגמא – גיא לא יפעיל אלימות פיזית כלפי ילדים או מבוגרים בביה"ס. יתכן שבעבר לא ראיתם שיפור משביע רצון בגלל שהצבתם מטרה גבוהה מדי. כדאי להציב מטרות ביניים, קטנות יותר ולא לדרוש מיד  100% ביצוע של התנהגות היעד. האם כאן אפשר להוסיף דוגמא למטרת ביניים זה בעייתי לגבי מכות למרות שאנו רוצים לראות הפחתה.באלימות נרצה כמובן לראות הפחתה מיידית, אך לא תמיד זה אפשרי. לכן נוכל לקבוע יעדי ביניים: המעורבות של גיא באלימות תפחת ללא יותר מ – 3 אירועי אלימות בשבוע. לאחר מכן – 2, 1 ואז נגיע ל – 0 אלימות.

 

  1. זיהוי הגירויים המקדימים. 
    חשוב לנסות ולזהות מה מעורר את ההתנהגות הלא נאותה להתרחש. אם, לדוגמא, נגלה בתצפית כי הילד משתמש באלימות בעיקר במעברים בין שיעורים ובהפסקות נוכל לשער כי הילד מתקשה להפגין התנהגות נאותה בזמנים פחות מובנים ואז נוכל לתכנן ולהבנות זמנים אלו, אם ניווכח שהילד מפגין אלימות בשעות מסוימות ביום אולי נוכל לאתר מצבים כמו רעב, עייפות או זמן מסוים ביום שבו יותר קשה לילד לתפקד.
  2. חשוב לבדוק אלו חיזוקים הילד מקבל מהסביבה להתנהגות הלא נאותה. פעמים רבות ילדים אלה לומדים שהם יקבלו תשומת לב (אפילו בצורת נזיפה גערה וכו') כאשר הם מפגינים התנהגות לא נאותה. כאשר הם מפגינים התנהגות נאותה של לומד, לעומת זאת, אנו מתייחסים אליהם פחות.
  3. חשוב לתכנן את הסביבה כך שהילד יקבל חיזוקים משמעותיים ועקביים עם התנהגויות נאותות ובמקביל נתכנן תגובות להתנהגות האלימה. אחת התוצאות היעילות לטיפול באלימות בעיקר עם ילדים קטנים או ילדים עם צרכים מיוחדים היא הפעלה נכונה של פסק זמן. כדי להשיג שינוי בהתנהגות, חשוב לדעת כיצד להפעיל פסק זמן בדרך נכונה.

פסק זמן הינו נוהל המשמש לענישה ע"י מניעה, לזמן מוגבל, של ההזדמנות לקבל חיזוקים. המונח "פסק זמן" הוא קיצור של: פסק זמן מחיזוקים חיוביים, והמשמעות היא, אם כן, שהסביבה בה הילד נמצא אמורה להיות סביבה מחזקת וסביבת פסק הזמן היא סביבה בה נמנעים ממנו חיזוקים לזמן קצר. חדר המשמש בתפקיד של פסק זמן צריך להיות עד כמה שניתן נקי מגירויים.

עקרונות ליישום יעיל של פסק זמן:

R             תנאי הכרחי ליעילותו של פסק זמן הוא שסביבת הלמידה תהיה מחזקת. אחרת, עלול פסק הזמן להפוך למחזק וההימצאות בו עלולה להוות הימנעות מהימצאות בסביבת הכיתה.

R             חשוב להגדיר בצורה ברורה את התנהגות היעד-אלימות שתגרור אחריה פסק זמן

R             חשוב לוודא שסביבת פסק הזמן תהיה נקייה ממחזקים.

R             חשוב לתכנן מי איש הצוות שייקח את הילד לפסק הזמן וישהה איתו בחדר .

R             היישום של פסק הזמן צריך להיות שיטתי, ובכל פעם שההתנהגות מתרחשת, יש להפעיל את פסק הזמן.

R             פסק זמן צריך להיות מוגבל מאוד בזמן, לא יותר ממספר דקות בלבד (לגבי ילדים רגילים נוהגים לקבוע דקה לשנת גיל). כאשר מדובר בילדים עם צרכים מיוחדים אין צורך ליותר מ-5-6 דקות.

R             יש להימנע משאלות, דיונים או תוכחות לפני ובמהלך פסק הזמן.

R             החזרה מפסק הזמן לסביבת הלימוד צריכה להיות מכובדת.

R             יש לתת חיזוק מוגבר על התנהגויות אלטרנטיביות נאותות. 

המדדים להצלחה של פסק זמן הם:

R             תדירות השימוש בו פוחתת עם הזמן.

R             התנהגות התלמיד בבית הספר משתפרת.

יכולת המורה לנהל את הכיתה, עולה בעקביות במקביל להפחתת הצורך להשתמש בפסק זמן.

 

לסיכום:

לפני שפועלים חשוב לערוך את התצפית ולהכין היטב את דרכי התגובה: הן את המחזקים והן את המענישים. יש להציג לילד את הכללים בצורה ברורה ולהגיד לו כיצד המבוגרים יגיבו כאשר יפגין התנהגות נאותה ואיזו תגובה הוא יקבל כאשר הוא יבחר להפגין התנהגות אלימה.

בהמשך מצ"ב הפנייה לספרות מקצועית.

בהצלחה

ארנה מידן וחגית ארי-עם

 

 

ספרים העוסקים בהבנה של התנהגות ובבניית תוכניות התנהגות:

 

 

אלדר, א., (2001). ניתוח יישומי של התנהגות – עקרונות והליכים, הוצאה פרטית של ד"ר אלדר, פרטים באינטרנט: www.eitaneldar.com

 

וגנר, לינדה ודוד, דורית, (2002). התמודדות עם בעיות התנהגות בקרב תלמידים – חוברת הדרכה לעובדים במערכת החינוך. מתי"א רחובות נס-ציונה, טל. 9494212-08

 

מידן, ארנה וארי-עם, חגית, (2003). ניהול כיתה – כלים לעידוד התנהגות נאותה במסגרת החינוכית. בהוצאת מתי"א יבנה-על"י (9431763-08) ומתי"א דרום השרון (טל. 7411982-09). אפשר להתקשר ולרכוש במחיר של 40 ₪.

 

שהם, נ. ולנגברג, פ. (2002). ניתוח התנהגות בסביבה חינוכית: להשיב את החינוך לידי המורה. מכון מופ"ת והצאת כליל.



נושאים נוספים: ניהול כיתה


החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד.
אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים.

אודות האתר | קישורים | קו פתוח | כתבו אלינו | הגנה על פרטיות | תנאי שימוש באתר
הסתדרות המוריםהקרן לקידום מקצועימטח